נוגדי חמצון


נוגדי חמצון – אנטיאוקסידנטים

נוגדי חמצון אנטיאוקסידנטים

נוגד חמצון (אנטיאוקסידנט)

חומר כימי שיכולתו לעבור תהליך חמצון, כלומר לחזר או למסור אלקטרונים, היא גבוהה מאוד.

משתמשים בנוגדי חמצון כהגנה בפני תהליכים לא רצויים. נוגדי חמצון מגנים על חומרים מפני חמצון מכיוון שהם עוברים את תהליך החמצון, ומונעים מחומרים שרוצים לשמור על הרכבם הכימי מלעבור את תהליך החמצון ובכך להשתנות.

למשל בגוף האדם תהליכים שונים יוצרים תוצרי לוואי שונים וביניהם גם רדיקליים חופשיים. לדוגמה, בתהליך הנשימה נוצרים בחלק מתהליכי המשנה תוצרי לוואי שהם רדיקלים חופשיים של אטום חמצן.

מהם רדיקלים חופשיים ?

אלה הם הרכבים כימיים בעלי אלקטרונים לא מזווגים.

רדיקל חופשי אינו יציב מבחינה כימית שכן האלקטרונים שבו נוטים להתארגן ברמות האנרגיה בזוגות, כפי שלמדנו בפרק מבנה וקישור. לכן לרדיקלים החופשיים, נטייה חזקה למשוך אלקטרונים כלומר לשמש כחומרים מחמצנים. נטייה זו של הרדיקלים החופשיים גורמת להם לתקוף ולהגיב עם חומצות שומן, עם חלבונים וגם עם הדנ"א שבגוף.

כאמור, הרדיקלים החופשיים הם חומרים פעילים מאוד והם יכולים לגרום לסדרת תהליכים המביאה להרס תאי גוף. מצד שני, הגוף זקוק להם להגנה מפני חיידקים ולכן יש לווסת ולבקר את ריכוזם. את תפקיד הוויסות והריכוז ממלאים האנזימים שבגופנו וגם נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים) שמקורם בעיקר במוצרי מזון.

ישנם מחקרים הטוענים שהחומרים המחמצנים, כמו הרדיקלים החופשיים, הם אחד מהגורמים להזדקנות. לכן לפי אותם מחקרים, לנוגדי החמצון (אנטיאוקסידנטים) יש תפקיד בהארכת תוחלת החיים. ישנם חוקרים החולקים על קביעה זו.
השימוש בנוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים) והשפעתם על תהליכים שונים בגוף האדם הוא נושא למחקר פעיל במעבדות רבות בעולם.
במחקרים נמצא קשר בין תהליכי חמצון-חיזור בגוף למחלות כגון ניוון שרירים ועוד.

תרגיל

ניתוח קטע מאמר מדעי.

קראו את הקטע שלפניכם וענו על כל הסעיפים שלאחריו.

נוגדי חמצון במזון

מזונות שונים שאנו אוכלים או משתמשים בהם לבישול, מכילים, בין היתר, נוגדי חמצון שונים.
נהוג למדוד את פעילות נוגדי החמצון של החומרים השונים במדד:

ORAC (Oxygen Radical Absorption Capacity)

המבטא את היכולת ללכוד את הרדיקלים החופשיים המחמצנים. ככל שהיכולת הזו גבוהה יותר, ערכו של המדד ORAC גדול יותר.
נוגדי החמצון עוזרים בצמצום כמות הרדיקלים החופשיים המצויים בגופנו, וחלקם נמצאים בתבלינים שונים המעשירים את התבשילים גם בטעם.
גם ויטמינים שונים כמו ויטמין E או ויטמין C משמשים כנוגדי חמצון בנוסף לתפקידים שונים שהם ממלאים בגופנו.

ישנו מדד לאיכות המזון הנקבע לפי תכולת נוגדי החמצון שבהם. ככל שערך המדד גבוה יותר, כך פריט המזון בריא יותר. ההמלצה היא על צריכה יומית של 3,000 – 5,000 יחידות ORAC.

בטבלה הבאה רשומים מיני מזונות שונים ולצדם ערך יחידות ה- ORAC ב- 100 גרם מוצר

מוצר ORAC מוצר ORAC
קמומיל 1655 תרד 1260
נענע חריפה 5398 דובדבן 680
קורנית 159590 שום 1939
סלק 840 פטל 1220
שוקולד כהה 9080 תפוז 750

שאלות :

  1. מהם רדיקלים חופשיים?
  2. אלו שני יתרונות יש לעשבי תיבול על-פי המאמר.
  3. נתונים ההרכבים הכימיים הבאים:  CH3+, CH3 , Cℓ2. קבעו אם יש ביניהם רדיקל חופשי.
  4. התבוננו בתהליכים הבאים וציינו מהם הרדיקלים המופיעים בתוצרים.
    1. CFCℓ3(g)  →  CFCℓ2(g) +Cℓ(g)
    2. O2(g) + Cℓ(g)  →   O2 + CℓO(g)
    3. CℓO(g)+ O(g)  →   O2(g) + Cℓ(g)
  5. קבעו עבור כל אחד מהתהליכים אם כמות (מספר) הרדיקלים עולה, יורדת או אינה משתנה.
  6. אדם אוכל ביום 20 גרם סלק, 10 גרם שוקולד כהה, 50 גרם תרד, 5 גרם שום, 50 גרם תפוז , ו-1 גרם נענע חריפה.
    האם הוא צורך כמות מספקת של  נוגדי החמצון (האנטיאוקסידנטים) ליום? פרטו חישוביכם.