המרחק בין קצוות שרשרת הפולימר


המרחק בין קצוות שרשרת הפולימר

דמיינו לעצמכם מתקן המכיל מפרקים כמו שיש ביד שלנו: מפרק כתף, מפרק מרפק, מפרק שורש כף היד וכמובן שבכל אצבע יש לנו מספר מפרקים.

כעת ננסה לדמיין מספר מצבים שונים:

מצב ראשון שבו ליד אין מפרק כתף ואין מרפק.

מצב שני שבו ליד יש שני מפרקי כתף ושני מפרקי מרפק.

המחרחק בין קצוות הפולימר 1 - מפרקים

ככל שמספר המפרקים במתקן (דמוי היד) יהיה גדול יותר כך נוכל לקפל את ה"יד" ליותר ויותר מצבים.

אותו הדבר קורה כשיש לנו רצף של אטומי פחמן הקשורים זה לזה, כפי שקורה במנגנון של סיפוח.

ככל שמספר אטומי הפחמן הקשורים זה לזה בשלד השרשרת גדול יותר, ישנם יותר מצבים מרחביים שבהם ניתן למצוא את שרשרת הפולימר. לכל מצב מרחבי כזה קוראים קונפורמציה.

היות והקשרים בין אטומי הפחמן בשלד הפחמני הם קשרים יחידים, מתאפשרת תנועת סיבוב חופשית סביב הקשר היחיד ולמעשה נוצרות אינסוף קונפורמציות.

ניקח לדוגמא את שקיות האוכל הפשוטות. שקיות האוכל עשויות מפולימר הנקרא פוליאתילן, זהו פולימר שהיחידה החוזרת שלו היא:

המרחק בין קצוות הפולימר 2 - יחידה חוזרת פוליאתילן

האם ניסיתם פעם למתוח את שקיות האוכל – ראו את הסרטון הבא:

שלוקחים חתיכת שקית אוכל ומותחים אותה מתחילים להיווצר מעין קווים מקבילים בשקית. אורך חתיכת שקית הניילון הולכת וגדלה, בנוסף לכך מרגישים התנגדות שהולכת וגוברת, ובסופו של דבר השקית נקרעת (התמונה האחרונה).

מדוע זה קורה?

המשך התוכן בעמוד זה למנויים בלבד

אם הינך מנוי/ה אנא הכנס שם משתמש וסיסמא!

לרכישת מנוי לחץ כאן